×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
בראשית ט״ותנ״ך
א֣
אָ
(א) אַחַ֣ר׀ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה הָיָ֤ה דְבַר⁠־יְהֹוָה֙י״י֙ אֶל⁠־אַבְרָ֔ם בַּֽמַּחֲזֶ֖הא לֵאמֹ֑ר אַל⁠־תִּירָ֣א אַבְרָ֗ם אָנֹכִי֙ מָגֵ֣ן לָ֔ךְ שְׂכָרְךָ֖ הַרְבֵּ֥ה מְאֹֽד׃ (ב) וַיֹּ֣אמֶרב אַבְרָ֗ם אֲדֹנָ֤י יֱהֹוִה֙יֱ⁠־הֹוִה֙ מַה⁠־תִּתֶּן⁠־לִ֔י וְאָנֹכִ֖י הוֹלֵ֣ךְ עֲרִירִ֑י וּבֶן⁠־מֶ֣שֶׁק בֵּיתִ֔י ה֖וּא דַּמֶּ֥שֶׂק אֱלִיעֶֽזֶר׃ (ג) וַיֹּ֣אמֶר אַבְרָ֔ם הֵ֣ן לִ֔י לֹ֥א נָתַ֖תָּה זָ֑רַע וְהִנֵּ֥ה בֶן⁠־בֵּיתִ֖י יוֹרֵ֥שׁ אֹתִֽי׃ (ד) וְהִנֵּ֨ה דְבַר⁠־יְהֹוָ֤הי״י֤ אֵלָיו֙ לֵאמֹ֔ר לֹ֥א יִֽירָשְׁךָ֖ זֶ֑ה כִּי⁠־אִם֙ אֲשֶׁ֣ר יֵצֵ֣א מִמֵּעֶ֔יךָ ה֖וּא יִֽירָשֶֽׁךָ׃ (ה) וַיּוֹצֵ֨א אֹת֜וֹ הַח֗וּצָה וַיֹּ֙אמֶר֙ הַבֶּט⁠־נָ֣א הַשָּׁמַ֗יְמָהג וּסְפֹר֙ הַכּ֣וֹכָבִ֔ים אִם⁠־תּוּכַ֖ל לִסְפֹּ֣ר אֹתָ֑ם וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ כֹּ֥ה יִהְיֶ֖ה זַרְעֶֽךָ׃ (ו) וְהֶאֱמִ֖ן בַּֽיהֹוָ֑הי״י֑ד וַיַּחְשְׁבֶ֥הָ לּ֖וֹ צְדָקָֽה׃ (ז) {ששי} וַיֹּ֖אמֶר אֵלָ֑יו אֲנִ֣י יְהֹוָ֗הי״י֗ אֲשֶׁ֤ר הוֹצֵאתִ֙יךָ֙ מֵא֣וּר כַּשְׂדִּ֔ים לָ֧תֶת לְךָ֛ אֶת⁠־הָאָ֥רֶץ הַזֹּ֖את לְרִשְׁתָּֽהּ׃ (ח) וַיֹּאמַ֑ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔היֱ⁠־הֹוִ֔ה בַּמָּ֥ה אֵדַ֖ע כִּ֥י אִֽירָשֶֽׁנָּהה׃ (ט) וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו קְחָ֥ה לִי֙ עֶגְלָ֣ה מְשֻׁלֶּ֔שֶׁת וְעֵ֥ז מְשֻׁלֶּ֖שֶׁת וְאַ֣יִל מְשֻׁלָּ֑שׁ וְתֹ֖ר וְגוֹזָֽל׃ (י) וַיִּֽקַּֽח⁠־ל֣וֹ אֶת⁠־כׇּל⁠־אֵ֗לֶּה וַיְבַתֵּ֤ר אֹתָם֙ בַּתָּ֔וֶךְ וַיִּתֵּ֥ן אִישׁ⁠־בִּתְר֖וֹ לִקְרַ֣את רֵעֵ֑הוּ וְאֶת⁠־הַצִּפֹּ֖רו לֹ֥א בָתָֽר׃ (יא) וַיֵּ֥רֶד הָעַ֖יִט עַל⁠־הַפְּגָרִ֑ים וַיַּשֵּׁ֥ב אֹתָ֖ם אַבְרָֽם׃ (יב) וַיְהִ֤י הַשֶּׁ֙מֶשׁ֙ לָב֔וֹא וְתַרְדֵּמָ֖ה נָפְלָ֣ה עַל⁠־אַבְרָ֑ם וְהִנֵּ֥ה אֵימָ֛ה חֲשֵׁכָ֥ה גְדֹלָ֖ה נֹפֶ֥לֶת עָלָֽיו׃ (יג) וַיֹּ֣אמֶר לְאַבְרָ֗ם יָדֹ֨עַ תֵּדַ֜ע כִּי⁠־גֵ֣ר׀ יִהְיֶ֣ה זַרְעֲךָ֗ בְּאֶ֙רֶץ֙ לֹ֣א לָהֶ֔ם וַעֲבָד֖וּם וְעִנּ֣וּ אֹתָ֑ם אַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָֽה׃ (יד) וְגַ֧ם אֶת⁠־הַגּ֛וֹי אֲשֶׁ֥ר יַעֲבֹ֖דוּ דָּ֣ן אָנֹ֑כִי וְאַחֲרֵי⁠־כֵ֥ן יֵצְא֖וּ בִּרְכֻ֥שׁ גָּדֽוֹל׃ (טו) וְאַתָּ֛ה תָּב֥וֹא אֶל⁠־אֲבֹתֶ֖יךָ בְּשָׁל֑וֹם תִּקָּבֵ֖ר בְּשֵׂיבָ֥ה טוֹבָֽה׃ (טז) וְד֥וֹר רְבִיעִ֖י יָשׁ֣וּבוּ הֵ֑נָּה כִּ֧י לֹא⁠־שָׁלֵ֛םז עֲוֺ֥ן הָאֱמֹרִ֖י עַד⁠־הֵֽנָּה׃ (יז) וַיְהִ֤י הַשֶּׁ֙מֶשׁ֙ בָּ֔אָה וַעֲלָטָ֖ה הָיָ֑ה וְהִנֵּ֨ה תַנּ֤וּר עָשָׁן֙ וְלַפִּ֣יד אֵ֔שׁ אֲשֶׁ֣ר עָבַ֔ר בֵּ֖ין הַגְּזָרִ֥ים הָאֵֽלֶּה׃ (יח) בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא כָּרַ֧ת יְהֹוָ֛הי״י֛ אֶת⁠־אַבְרָ֖ם בְּרִ֣ית לֵאמֹ֑ר לְזַרְעֲךָ֗ נָתַ֙תִּי֙ אֶת⁠־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את מִנְּהַ֣ר מִצְרַ֔יִם עַד⁠־הַנָּהָ֥ר הַגָּדֹ֖ל נְהַר⁠־פְּרָֽת׃ (יט) אֶת⁠־הַקֵּינִי֙ וְאֶת⁠־הַקְּנִזִּ֔י וְאֵ֖ת הַקַּדְמֹנִֽי׃ (כ) וְאֶת⁠־הַחִתִּ֥י וְאֶת⁠־הַפְּרִזִּ֖י וְאֶת⁠־הָרְפָאִֽים׃ (כא) וְאֶת⁠־הָֽאֱמֹרִי֙ח וְאֶת⁠־הַֽכְּנַעֲנִ֔יט וְאֶת⁠־הַגִּרְגָּשִׁ֖י וְאֶת⁠־הַיְבוּסִֽי׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א בַּֽמַּחֲזֶ֖ה ל=בַּֽמַּחֲזֶ֖ה בגעיה ימנית
ב וַיֹּ֣אמֶר =ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים
• ל!=וַיֹּ֣אמֶּר (דגש מיותר באות מ״ם) והמקליד תיקן בלי להעיר
• הערת דותן
ג הַשָּׁמַ֗יְמָה =ל,ש,ש1,ק3,ה (נקודה אחת לטעם רביע), וכמו כן בעוד כתבי⁠־היד הספרדים (פריז 25 ותנ״ך ליסבון)
• ו,ש2,דפוסים=הַשָּׁמַ֔יְמָה (שתי נקודות לטעם זקף קטן) וכמו כן ברוב התיגאן (כולל כתבי⁠־יד של הסופר בניה ובניו דוד ויוסף, ובדפוס הראשון של התאג׳)
ד בַּֽיהֹוָ֑הי״י֑ ל=בַּֽיהוָ֑הי״י֑ בגעיה ימנית
ה אִֽירָשֶֽׁנָּה ל=אִֽירָשֶֽׁנָּה בגעיה ימנית
ו וְאֶת⁠־הַצִּפֹּ֖ר =ש,ש1?,ק3,ו וכמו כן בתיגאן ובכתבי⁠־יד ספרדים ובדפוסים
• ל,ש1?=וְאֶת⁠־הַצִפֹּ֖ר (חסר דגש באות צד״י)
• הערות ברויאר ודותן והמקליד
ז כִּ֧י לֹא⁠־שָׁלֵ֛ם =א(ס),ל <א(ס)=כ֧י לא שלם דרגא תביר? כן>
ח וְאֶת⁠־הָֽאֱמֹרִי֙ ל=וְאֶת⁠־הָֽאֱמֹרִי֙ בגעיה ימנית
ט וְאֶת⁠־הַֽכְּנַעֲנִ֔י ל=וְאֶת⁠־הַֽכְּנַעֲנִ֔י בגעיה ימנית
E/ע
הערותNotes
(א) אחר הדברים האלה – אחר שהרג אברם את המלכים האלה, נתיירא פן יאספו עליו האומות, כדכתיב ביעקב: ונאספו עלי והכוני (בראשית ל״ד:ל׳). אמר לו הקב״ה: אל תירא אברם אנכי מגן לך – שלא יזיקוך. ולא עוד אלא: שכרך הרבה מאד, הרבה תשתכר במה שנצחתם, וייראו ממך האומות, ותנשא עליהם.
במחזה – בחזון לילה, שהרי ציוה לו למנות הכוכבים (בראשית ט״ו:ה׳).⁠1
(ו) והאמן בי״י ויחשבה לו צדקה – אברם האמין בי״י ממה שבישר לו ואמר שיהיה לו זרע, ואברם חישב לו שהוא צדקה שהקב״ה עושה לו, ואין זה בזכותו כי אם בצדקה וברחמי שדי, וזהו עקר פשוטו.⁠2
[והיה משתחוה ומודה בהקב״ה. וכן מצינו בסוף הפרשה על הבטחה שהבטיח הקב״ה שנאמר מלכי עמים ממנה יהיו, ויפל אברהם על פניו ויצחק (בראשית י״ז:ט״ז-י״ז) – כלומר ויפל על פניו ארצה ויצחק, תרגומו: וחדי על הבטחתו.
ולדברי האומר ויחשבה לו צדקה – שהקב״ה חשבה לאברהם צדקה, וסבר פנים יפות קבל הקב״ה אמונתו של אברהם, טעות, דלדבריהם היאך יתישב ויפל אברהם על פניו ויצחק (בראשית י״ז:י״ז), ולמה לא כעס הקב״ה על צחוק של אברהם כמו שכעס על צחוק של שרה. אלא יש לפרש כאשר פרשתי. אבל צחוק של שרה שחוק וקלות ראש ומחסרת אמנה היתה, כמו שמצינו שהקפיד עליה הקב״ה. והכי פירושו ויפל אברהם על פניו (בראשית י״ז:י״ז) – השתחוה להקב״ה כי מצא חן בעיניו לתן לו בן, ויצחק (בראשית י״ז:י״ז) – וישמח, ואין כאן בקרבו כמו גבי שרה. ויאמר בלבו (בראשית י״ז:י״ז) – נס גדול עשה לי הקב״ה, שהרי לבן מאה שנה יולד (בראשית י״ז:י״ז) – ראוי הוא להוליד לו בן.]⁠3
[וכמו כן מצאנו ביעקב: קטנתי מכל החסדים וגו׳ (בראשית ל״ב:י״א). ואת אשר שאל: במה אדע כי אירשנה – על בניו שאל, אם ירשו הן זכאים הן חייבים, שמא יגרום החטא, שכן מצינו בדור המדבר שניתנה להם הארץ, ובעונם בטלה מהם, דכתיב: אם יראה איש באנשים (דברים א׳:ל״ה).]⁠4
(ז-יג) ויאמר אליו אני י״י – זאת הפרשה מכאן ואילך היתה ביום, כדכתיב: ויהי השמש לבא (בראשית ט״ו:י״ב), ונקראת פרשת בין הבתרים, ומוקדמת היא לפרשה שלמעלה דאחר הדברים האלה חמש שנים.
שהרי כתיב כאן: כי גר יהיה זרעך – פירוש: מיצחק ואילך, בארץ לא להם ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה (בראשית ט״ו:י״ג), וכתיב: ויהי מקץ שלשים שנה וארבע מאות שנה – לזמן ברית בין הבתרים, יצאו כל צבאות וגו׳ (שמות י״ב:מ״א), אם כן נמצאת למד שפרשת ברית בין הבתרים קדמה ללידתו של יצחק שלשים שנה. ואברהם בן מאה שנה בהיולד לו את יצחק בנו (בראשית כ״א:ה׳), נמצא אברהם בן שבעים בזמן ברית בין הבתרים שהיה כשיצא מחרן פעם ראשונה.
ובשעה שנאמרה לו פרשה של אחר הדברים האלה (בראשית ט״ו:א׳) היה בן שבעים וחמש שנה. ומפרש בסדר עולם (סדר עולם רבה א׳): בן ארבעים ושמונה שנה היה בהפלגה, ושתים עשרה שנה עבדו את כדרלעומר, ושלש עשרה שנה מרדו, ובארבע עשרה שנה בא כדרלעומר, הרי מהפלגה עד המלחמה עשרים ושש שנים. שים עשרים ושש אלו על הארבעים ושמונה שהיו לו קודם הפלגה, ויעלו לשבעים וארבע, הרי מצינו דבשעת המלחמה היה אברם בן שבעים וארבע או בן שבעים וחמש, וכתיב: ואברם בן חמש שנים ושבעים שנה בצאתו פעם שנייה מחרן (בראשית י״ב:ד׳). מיד אחר הדברים האלה שהרג את המלכים היה דבר י״י אל אברם במחזה לאמר וגומ׳ (בראשית ט״ו:א׳).
אלא אין מוקדם ומאוחר בתורה, ונסמכה פרשת ברית בין הבתרים כאן כדי לחבר פרשיות של נתינת הארץ לאברם.
וזהו ששנינו בסדר עולם (סדר עולם רבה א׳): חזר לחרן אחר ברית בין הבתרים שהיה בארץ ישראל, כמו שכתוב בפרשת ברית בין הבתרים: לזרעך נתתי את הארץ הזאת (בראשית ט״ו:י״ח), ונשתהה שם בחרן חמש שנים. ובאותה שעה היה הוא בן חמש ושבעים שנה, ויצא לו מחרן פעם שנייה (בראשית י״ב:ד׳).
[ועוד ראייה דאמרינן בברכות פרק קמא (בבלי ברכות ז׳:): מיום שברא הקב״ה את עולמו לא היה אדם שקראו להקב״ה אדון, עד שבא אברהם וקראהו אדון, שנאמר: י״י א-להים במה אדע כי אירשנה (בראשית ט״ו:ח׳), ולא מביא המקרא של י״י א-להים מה תתן לי ואני הולך ערירי (בראשית ט״ו:ב׳) שכתוב באל״ף דל״ת כמו כן ומוקדם הוא בפרשה. אלא שתי פרשיות הן, ופרשת ברית בין הבתרים מוקדמת לשלפניה חמש שנים, כמו שפירשתי למעלה.
ועוד אם סדר פרשיות האלו ככתבן, איך יאמר אברהם: במה אדע כי ארשנה (בראשית ט״ו:ח׳), אין לך בקטני אמנה שיאמר: במה אדע כי ארשנה, אחר שיאמר לו הקב״ה: אשר יצא ממעיך הוא יירשך (בראשית ט״ו:ד׳). אלא שתי פרשיות הן, והאחרונה קדמה לשלפניה כדאמרינן. והשתא ניחא שהקב״ה אמר לו: הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את הארץ הזאת לרשתה, אמר אברהם לפני הקב״ה: מאחר שאין לי זרע במה אדע כי אהיה יורש את הארץ הזאת, שמא היום או למחר אמות ואיך ארשנה.]⁠5
(י) ויבתר אותם בתוך – כדי שיעבור הקב״ה ביניהם, כדכתיב אשר עבר בין הגזרים האלה (בראשית ט״ו:י״ז). ולכך נקרא כריתות וגם ברית (בראשית ט״ו:י״ח), כמו וברא אותם בחרבותם (יחזקאל כ״ג:מ״ז), לשון חלוקה והבדלה.
ואת הציפור לא בתר – כי קטנים הם, ואין יכולים לחתוך מהם חתיכות יפות, ונתן תור מצד זה וגוזל מצד זה.⁠6
(יא) וירד העיט על הפגרים – לחטוף מן הבשר של הפגרים כמנהג עופות.
וישב אתם אברם – כל היום שומר אברהם עד הערב מפני העורבים ועופות היורדים לאוכלם, וממתין עד שתעבור השכינה בין הבתרים לקיים הברית. ולהגיד חשיבותו וטרחו נכתב כל זה.
וישב – דגש, מן הרוח נשבה (ישעיהו מ׳:ז׳), יאמר בלשון מפעיל, וכמו ויפל א-להים תרדמה (בראשית ב׳:כ״א) – מן נפל, דגש תחת חסרון הנו״ן.⁠7
(יב) [על איחור גילוי שכינה היה ירא ודואג, חס ושלום שלא יתקיים לו ברית בין הבתרים, והן עוד היום הגדול, והנה אימה ויראה נפלה עליו – על עיכוב הברית. ומתוך צערו נפלה תרדמה עליו, ואמר לו הקב״ה: אל תירא על עיכובי, כי זה שעיכבתי עד הערב והעיט ירד על הפגרים, סימן ומשל בזה ודמיון לך, כי גר יהיה זרעך ארבע מאות שנה וגו׳ ואחרי כן יצאו ברכוש גדול. ויהי השמש לבא – הן עוד היום גדול לא עת שינה היה, כי לא בא השמש.
ותרדמה נפלה על אברהם – תרדמה קורא אדם הישן מחמת פחד, כמו: בנפול תרדמה על אנשים, פחד קראני ורעדה (איוב ד׳:י״ג-י״ד), כי תרדמת י״י נפלה עליהם (שמואל א כ״ו:י״ב), וכן ביונה: וישכב וירדם (יונה א׳:ה׳) מאימת הים שהולך וסוער עליהם.
והנה אימה חשיכה גדולה נפלה עליו – אמר לו המקום: אימתי אל תבעתך (איוב ל״ג:ז׳), ידוע תדע וגו׳ ואתה תבא אל אבותיך בשלום.]⁠8
(יד) [ואחרי כן יצאו ברכש גדול – שכר שעבודם.]⁠9 (טז) ודור רביעי ישובו הנה – המפרש דור רביעי של ישראל ישובו הנה לארץ ישראל טועה הוא, כי מאחר שנתן קצבה לארבע מאות שנה מה לנו אם דור רביעי או דור חמישי, והלא מכל מקום יתעכבו ד׳ מאות שנה. אלא הכתוב נותן טעם למה יתעכבו ד׳ מאות שנה, לפי שאחר דור רביעי של אמוריים ישובו הנה. כי הדור מאה שנה, כאשר נמצא במסכת עדיות (משנה עדיות ב׳:ט׳), נמצא ד׳ דורות ד׳ מאות שנה. שאף על פי שיושבי הארץ חטאו ודינם להקיא הארץ את יושביה, צריך אני להמתין ד׳ דורות, כדכתיב: פוקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים לשונאי (שמות כ׳:ד׳), אולי יחזרו הבנים בתשובה. כי לא שלם – זמן פרעון שאני עתיד לפרע אליו מן האמורים החוטאים, עד הנה – עד אחר דור רביעי של אמוריים כדכתיב על שלשים וכו׳. זהו עקר פשוטו.⁠10 (יז) ויהי השמש באה – הניגון בבי״ת שהוא לשון עבר.⁠11רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
1 שוחזר מליקוט אוקספורד-מינכן, ועיינו בהרחבה בשחזור פירוש רשב״ם האבוד לבראשית א׳–י״ז, עמ׳ 113, 143 ואילך.
2 שוחזר מליקוט אוקספורד-מינכן וכ״י וטיקן 52 בשם רשב״ם, ועיינו בהרחבה בשחזור פירוש רשב״ם האבוד לבראשית א׳–י״ז, עמ׳ 242 ואילך.
3 שוחזר מכ״י אוקספורד 31/8, ועיינו בהרחבה בשחזור פירוש רשב״ם האבוד לבראשית א׳–י״ז, עמ׳ 321 ואילך. ביאור זה מופיע בתוך סוגריים מרובעים מפני שייחוסו לרשב״ם אינו ודאי.
4 שוחזר מגיליון כ״י וינה 220, ועיינו בהרחבה בשחזור פירוש רשב״ם האבוד לבראשית א׳–י״ז, עמ׳ 242 ואילך. ביאור זה מופיע בתוך סוגריים מרובעים מפני שייחוסו לרשב״ם אינו ודאי.
5 שוחזר מחזקוני, כ״י אוקספורד 31/8 בשם רשב״ם, וליקוט אוקספורד-מינכן, ועיינו בהרחבה בשחזור פירוש רשב״ם האבוד לבראשית א׳–י״ז, עמ׳ 113 ואילך. ביאור זה מופיע בתוך סוגריים מרובעים מפני שייחוסו לרשב״ם אינו ודאי.
6 שוחזר מכ״י אוקספורד 31/8, ועיינו בהרחבה בשחזור פירוש רשב״ם האבוד לבראשית א׳–י״ז, עמ׳ 126, 246, 315 ואילך.
7 שוחזר מכ״י וטיקן 52 בשם רשב״ם, ועיינו בהרחבה בשחזור פירוש רשב״ם האבוד לבראשית א׳–י״ז, עמ׳ 246 ואילך.
8 שוחזר מגיליון כ״י וינה 220, ועיינו בהרחבה בשחזור פירוש רשב״ם האבוד לבראשית א׳–י״ז, עמ׳ 246 ואילך. ביאור זה מופיע בתוך סוגריים מרובעים מפני שייחוסו לרשב״ם אינו ודאי.
9 שוחזר מחזקוני. ועיינו מושב זקנים שמ׳ י״א:ב׳ בשם רשב״ם: ״וישאלו איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה – פרשב״ם: וישאלו לשון שאלה ותביעה שיהא ישראל אומר למצרי תן לי אותו הכסף פלוני שראיתי היום במקום פלוני בעבודתי שעבדתם בנו תנהו לי ולא לשון שאלה כי חס וחלילה שיהיו ישראל גזלנים ואינם משלמים מה שישאלו.⁠״ והשוו רשב״ם שמות ג׳:כ״ב, י״א:ב׳, י״ב:ל״ו. ביאור זה מופיע בתוך סוגריים מרובעים מפני שייחוסו לרשב״ם אינו ודאי.
10 שוחזר מליקוט אוקספורד-מינכן בשם רבי׳ שמואל ומנחת יהודה בשם רשב״ם, ועיינו בהרחבה בשחזור פירוש רשב״ם האבוד לבראשית א׳–י״ז, עמ׳ 250 ואילך.
11 שוחזר מליקוט אוקספורד-מינכן, ועיינו בהרחבה בשחזור פירוש רשב״ם האבוד לבראשית א׳–י״ז, עמ׳ 317 ואילך.
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144